חברות הביטוח ושיטת ''מצליח'' 

חברות הביטוח מסרבות לעיתים לשלם את מלוא שכר הטרחה לשמאי ששכרתם מטעמכם בטענה כי הוא "מופרז". אם תעמדו על זכויותיכם סביר שהמגמה הזו תיעלם.

עברתם את התסריט הרגיל (לחלקנו): תאונה, הצד השני אשם (או אתם), הרכב ניזוק ואתם אובדי עצות. עשיתם, לשם שינוי, את הדבר הנכון ושמאי פרטי מונה על-ידכם (לא מטעם חברת הביטוח). חברת הביטוח שילמה לכם את הסכום המבוקש אך "קיזזה" לכם כמה מאות שקלים משכ"ט השמאי בטענה שהוא "מופרז". מה עושים עכשיו?

כדאי לדעת שלחברות הביטוח כמעט ואין שיקול דעת באשר לתשלום שכר טרחת השמאי שלכם. בכל המקרים, כמעט ללא יוצא דופן, מחויבת המבטחת לשלם את שכר טרחתו במלואו, ומנועה מכפיית דעתה עליכם באשר ל"סבירות" שכר הטרחה. הגיונו של הכלל בצידו, שהרי ברור מאליו ששכר השמאי שלכם יהיה גבוה יותר משכר הטרחה שתשלם המבטחת לשמאי מטעמה, ולא ניתן לכפות עליכם לעשות שימוש בשמאי מטעם המבטחת.

לכל אותם אלה שיטענו כי בעקבות "בג"צ השמאים" השתנה המצב וכי עתה, משבוטל מושג "שמאי הבית" אין הבדל בין שמאי מטעם המבטחת לשמאי מטעמכם - אשרי המאמין.

שני כובעים לשמאי

הנתונים מצביעים בעקביות כי אומדן הנזק שמגישים השמאים המוזמנים מטעם חברות הביטוח נמוך משמעותית מזה של המוזמנים על-ידי המבוטחים. גם אם אותו שמאי עשוי לשמש ב"שני כובעים" - ביום האחד לערוך חוות-דעת עבור מבטחת ובמשנהו עבור המבוטח הרי בכל אחד מהמקרים ה"מעסיק" שונה - וכך, מה לעשות, גם מגמת התוצאות.

הממונה על הביטוח כבר אמר כי אין מחלוקת שעל הניזוק להקטין את גובה הנזק, וכי על דרישת שכר הטירחה של השמאי חלים כללי האתיקה שקובעים כי שמאי רכב לא יקבע או יקבל שכר למעלה מהסביר והמקובל.

לפיכך, אם המבטחת מצאה את הערכת הנזק שנערכה על ידי השמאי כנכונה מבחינת כללי האתיקה שחלים על השמאים ומצאה את ההערכה כסבירה והחליטה לשלם את מלוא הנזק שנקבע על ידי השמאי, היא אינה יכולה שלא לשלם את שכר הטירחה. זאת, בתנאי שצד ג' מוכיח שהתשלום בוצע באמצעות חשבונית מס כדין.

במידה שהשכר שנדרש על ידי שמאי הרכב גבוה מהסביר לדעת המבטחת, היא רשאית לפנות בתלונה לוועדת האתיקה המקצועית של השמאים או להותיר ההכרעה לבית המשפט המוסמך.

אם נכללו בדו"ח הוצאות שאינן סבירות באופן חריג עומדת למבטחת הזכות לפנות לבית המשפט. זאת, במספר תנאים:

א. היא דרשה מסמכים המוכיחים את אותן ההוצאות החריגות לדעתה מהשמאי או מהניזוק ואלו לא הומצאו לה לדרישתה.

ב; שהמבטחת שילמה לניזוק את הסכום שאישרה כסכום שאינו שנוי במחלוקת.

ג. .שהמבטחת פירטה אילו סכומים מחשבון השמאי היא דחתה והנימוקים לכך וזאת יחד עם התשלום שבוצע על ידיה (דחיית חלק מתביעת ההוצאות ללא נימוק ענייני או שלא בשל היעדר המצאת מסמכים תתפרש כפעולה בחוסר תום לב של המבטחת);

ד. שהמבטחת הבהירה לניזוק כי הוא רשאי לגבות את הסכום ששילמה לו מבלי לפגוע בזכותו לתבוע את יתרת הסכומים שתבע.

מעבר לאמור לעיל מבטחת אינה יכולה לעשות דין לעצמה ולדחות תביעה לתשלום שכר טירחת שמאי כולל הוצאות בתביעת צד ג' (ניזוק שאינו המבוטח).

לאחרונה ניכרת בשוק מגמה חדשה-ישנה של ניסיונות חברות ביטוח להפחית, שלא כדין, את שכר טרחת השמאי המשולם על-ידן. שיעור ההפחתה הינו לרוב במידה כזו שתאלץ אתכם לוותר על נקיטת הליך משפטי בשל כדאיות העניין.

זו תמיד הנחת היסוד של המבטחת. הנחה זו נשענת על העובדה שלרוב יעדיף הניזוק "לבלוע את הצפרדע" (כמה מאות שקלים) ולא להיגרר להליך ממושך. אם מרבית הניזוקים יתחילו לעמוד על זכויותיהם סביר מאוד להניח שמגמת זו (הקרויה גם לעיתים שיטת "מצליח") תיעלם.

כדאי גם לדעת כי כאשר מוגשות תביעות הן מסתיימות לרוב במהירות גבוהה והתובע יוצא כשידו על העליונה ובתוספת הוצאות המשפט. תתפלאו (או לא) - לחברות הביטוח אין כדאיות כלכלית בניהול תביעות כאלה משעה שהגיעו לבתי-המשפט. בהקשר זה מומלץ שוב לתבוע בבתי-משפט השלום ולא בבתי המשפט לתביעות קטנות. כדאי לדעת שבתי-המשפט כבר הביעו דעתם, לא פעם, באשר לנפסדות אותו נוהג של חברות הביטוח.

הערה בנושא הכבלים

לפני שבועות ספורים פורסם במדור זה טור בנושא סירוב חברות כבלים לחבר מחדש את אנטנת הטלוויזיה לאחר שנותקו הכבלים. רבים הביעו דעתם בעקבות

אותו טור ופנו בתלונות המעידות על שכיחותה של התופעה. אלה מכן אשר נתקלו בתופעה ו/או נפגעו ממנה ואשר מוכנים להשתתף בתוכנית תחקירים טלוויזיונית שתעסוק בנושא מתבקשים לרשום את פרטיהם (רצוי בלוויית תיאור קצר של האירוע) במסגרת תגובה לטור זה.